כשדנים בתהליך קבלת החלטות באירגונים ציבוריים , יש להבחין בין רמת המאקרו - דהיינו , רמת הדרגים הניהוליים הבכירים ( שרים , מנכ"לים , סמנכ"לים ) העוסקים בקביעת המדיניות , לבין קבלת החלטות ברמת המיקרו . הבחנה זאת נראית מלאכותית , מכיוון שגם בדרגי המיקרו ניתן לראות . תהליכי קבלת החלטה רומים - אלה שההבדל העיקרי הוא ב 0 וג ההחלטה . אולם , רבר אחד ברור : כשדנימ בנושא זה , יש להבחין בין מודל התנהגותי , המתאר כיצד מתקבלות החלטות באירגון ציבורי , לביו מודל נורמטיבי - כיצד צריכות ההחלטות להתקבל . שתי השאלות האלה משמשות בעירבוביה בסיפרות המיקצועית וקיימת מחלוקת רצינית בין החוקרים , בעיקר במר , שנוגע לשאלה השניה . את תהליר קבלת החלטות ניתן להציג הן על ידי מודל פשוט , המורכב משלשה מופעים , והן על ידי מורל מורכב יותר , המורכב ממספר רב יותר של מופעים . המודל הפשרט המודל המירננ ( ראה הציור המצ"ב המופיע בעמוד הבא ) בסיפרות המיקצועית מקובל לתאר את תהליך קבלת החלטות בהתאם לשלבים הבאים , שבכל אחד מהם טמונות בעיות פנימיות , אשר את פתרונו יש למצוא במודלים הנורמטיביים שנציג בהמשך : חמישה שלבים עיקריים נקנלח . ...
אל הספר