מירכוז וביזור הס שני סיגנונות של המבנה האירגוני . מירכוז מבטא ריכוז סמכויות לקבלת החלטלת אצל הדרג העלירך באירגי , 7 ואילו ביזור פירושו האצלת סמכויות לדרגים האחרים באירגו , 7 כדי שיוכלו לקבל החלטות בתחומים עליהם הם מופקדים . שני מונחים אלה הם יחסיים ולא מוחלטים , לאמיר ; אי 7 מירכוז מררולט כשם שאי 7 ביזור מוחלט . במינהל הציבורי של ימינו פועלות שתי תנועות במוביל : זי הסוחפת לכיררך ניזור יתר , כשהבסיס הפילוסופי שלה הרא התיאורילת המלדרנילת במינהל - המאמינות ביכרלתר של כל פרט באירגרך להילת שרתף בקנלת החלטות ולקדם את האינטרסים של האירגרך . התנועה השניה סוחפת לכיררך של ריכוזיות יתר , כשהבסיס הפילוסופי שלה הוא המצאם של משאבים זמינים נדירים , הרך , כה אדם רכד ' המחייבים nnypn אופטימאלית רתיכנרך מדוקדק של פעולות האירגוץ . ריכוזיות , לפי תנועה זו , מבטיחה תיאום ומונעת כפילויות . במציאות , האירגונים נעים ממצב של מירכוז למצב של ביזור ולהיפך - הכל בהתאם לתנאים ולנסיבות . הגורמים המעודדים ביזור הם ; גודל האירגרך , רמת מיומנות גבוהה של העובדים , תרבות מינהלית דמוקרטית , רצרך הכפופים להיות שותפים בהחלט...
אל הספר