הדילמות הכרוכות בביזור נגזרות מאופיו הסגולי של המינהל הציבורי . הדילמה הראשונה היא שמעוברי הציבור אנו מצפים שישרתו את הציבור בנאמנות וביעילות . שרות כזה מצריך במקרים רבים חופש החלטה ויוזמה , כדי להתגבר על בעיות שאין להן פיתרון בכתובים . מאידך , המערכת הציבורית חשופה ונתונה לביקורת ציבורית ; החשש מביקורת והעובדה כי מי שעומד בראש המידרג הוא יצטרך , בעצם , לתת את הרין על המחדלים של האירגון שבראשו הוא עומד - גוררת אחריה נטייה של הדרגים הבכירים לריכוזיות , לפיקוח יתר ולצמצום חופש הפעולה של הדרגים הנמוכים . הדילמה השניה היא שטענו קודם שגודלו של האירגון מצריך ביזור סמכויות . האם ביזור סמכויות לא מכביד על התיאום ופוגע באחידות ובשוויון במתן שירותים לציבור ? אם , לדוגמא , היו הרשויות המקומיות בארץ אוטונומיות בקביעת מדיניותן , האם ביזור כזה לא היה מגדיל את אי השוויון ברמות השירותים בין הרשויות העשירות לבין הרשויות העניות ? הדילמה השלישית היא שקבענו בפרק א ' שעובדי המינהל הציבורי חייבים לפעול בהתאם לכתוב בחוק ; האם ביזור לא יגרור אחריו חריגה מביצוע החוק ? הדילמה הרביעית היא ע 1 אלת היעילית הכלכלית...
אל הספר