הסיפרות המחקרית דשה הרבה בנושא זה , תופעה המצביעה על הרצון להבין מתי רצוי לבזר סמכויות ומתי רצוי לשומרן בידי הדרג הבכיר באירגון ( או במימשל . ( הגורם הראשון שנחקר הרבה הוא גלדל האירגי . 7 למושג גודל האירגון שלושה היבטים : א . מספר הערבדי ם באירגיץ . ב . מספר האנשלס שהאירגיץ משרת . ג . פריסתו הגיאוגרפית של האירגיז על פגי שטח רחב . במילים אחרות , טענת החוקרים " היא שככל שהאירגון גדול יותר באחר משלשת היבטיו - רצוי לבזר את הסמכויות בין יחידות המשנה שלו . זאת מהסיבה הפשוטה , כי אין מנהל היכול לפקח באופן ישיר על כל הנעשה באירגון . יתר על כן , האנשים בדרגים ה נמוכים קרובים יותר להתרחשות בשדה וקל יותר לקבל החלטות מאשר לבקש אישור על כל דבר מהדרגים הבכירים - דבר המונע סירבול , ביזבוז זמן וחוסר יעילות . ב . הגורם השני הוא : רמתם האיכותית של הכפופים ( Personal quality ) הכוונה כאן למידת מיומנותם של הכפופים , רמת השכלתם , הידע שלהם ויכולתם לקבל החלטות . ככל שרמת מיומנות הכפופים גבוהה יותר יש לבזר את הסמכויות באירגון . ( הביזור יכול להיות ליחידת משנה בדרג נמוך או ליחידים בדרגים הנמוכים ) .-
אל הספר