תיאורית הביורוקרטיה של וובר נתקבלה במדעי החברה , משום שהיא מילאה חלל ריק תיאורטי . עם זאת היא עוררה מספר בעיות , שהתבטאו בשני תחומים : א . בתחום הקוגניטיבי התיאוריה הוובריאנית לא הובנה כראוי וקייס טשטוש ביו הבנת המודל כמודל אמפירי , כמודל אנאליטי וכמודל נורמאטיבי . ב . בתחום הערכי אם נקבל את המודל הוובריאני כמודל נורמאטיבי , הרי שמשתמעת ממנו סגירות אליטיסטית של המינהל . הביקורות על התיאוריה הוובריאנית באו ממספר כוונים , הן באירופה והן בארה"ב . מנקודת ראות אנאליטית : האס המודל המרצע r םו רציונלי ? אם נקבל את ההנחה שהגדרת התפקידים ברורה , הוראות כתובות ותקנות המסדירות את התנהגותו של הפקיד מסייעות לעבודה רציונאלית באירגון , כיצר ניתך להסביר את העובדה שההוראות והתקנות אינו יכולות לחזות מראש כל מצב העשוי להיווצר באירגון , אשר דורש פיתרון שאינו ברוח ההוראות אך הוא חיוני להשגתו של מטרות האירגון ? אם נאפשר לפקיד שיקול דעת אישי לא ישמרו ההוראות והתקנות בקפדנות ולא ניתן יהיה לפקח באופו יעיל על עבירתו . ברם , אם לא נאפשר לו "שיקול דעת אישי" עלולים לפגוע בהשגת מטרות האירגון . כמו כן , עלול העובד ל...
אל הספר