המינהל הציבורי מלווה את הציויליזציה האנושית מראשיתה . מה מצרים למדנו יסודות של אירגון ובקרה . מיתרו , חותן משה , למדנו על תפקידי המנהיג ועל העיקרון של האצלת סמכויות ; מהיוונים למדנו את תיאורית התפקידים ; מהסינים למדנו את חשיבותם של מנהלים מומחים למימשל . אולם , לימוד ומחקר שיטתי של הנושא החלו רק מראשית המאה הי " ח , ולהכרה בו כתחום אקדמי הוא זכה רק לאחר מלחמת העולם הראשונה . ראשית התפתחות המחשבה ולימוד המינהל הציבורי החלה בפרוסיה . שם גם החלו לראשו נה בהכשרה שיטתית של ה פקידים לעבודה במישרדי הממשלה . שם פיתחו לראשונה כללי התנהגות לעובדי ציבור והגדירו את הכישורים הנדרשים למילוי המישרה . בפרוסיה פותחה השיטה הקמרליםטית במינהל , אשר הטיפה לתכנון ולפיקוח ממשלתי מקיפים . ( המילה Camera פירושה לשכה . ( שאר עמי אירופה פיתחו את המינהל הציבורי מנקודת ראות מישפטית . המינהל הציבורי נתפס כענף של המישפט . הלימוד והמחקר של המינהל הציבורי התרכזו בעיקר בלימודי חוק ומישפט . עובדי האירגון , שחונכו והודרכו במישור המישפטי , הסבו באורח טבעי את ליבם בעיקר להיבטי החוק ולניסוחיו , תוך התעלמות מהתהליך המינהלי ע...
אל הספר