המעשיה האגדית הקומית חוזרת ברבות מיצירותיו של אברמוביץ . זוהי מעשיה המציגה את אופיו הבלתי מוכרע של העולם המתואר באור אירוני . מעשיות אלה מתיחסות לדרכי התאור של הרומאן ולא למבנהו . הן מציגות חלק מחומריו , אך אינן מציגות את תבניתו . משום כך , הן חלק מן המסורת של העולם המתואר , יותר מאשר דברים הנאמרים עליו מפי המספר , המציג לו אינטרפרטציה . אגדות אירוניות אלה הן אגדות המעצבות קטעים תאוריים קצרים , המופיעים לאורך הרומאנים השונים . כאלו הן "אגדות היסוד" של כסלון . כזה הוא חלק מן האגדות המופיעות ב " סוסתי . " כאלה הן האגדות המקומיות השונות , שב " מסעות בנימין השלישי . " אגדה אירונית היא בדרך-כלל תבנית פתוחה . הסיום הטוב של האגדה , הנס , הוא סיום נאיבי במהותו . הוא מושג מתוך נאמנות מוחלטת לעקרונות הז'אנר . האגדה האירונית שהיא פרודיה על זיאנר האגדה , חסרה סוף טוב ; מה גם כשהיא משובצת ביצירה ספרותית רחבה , שאופיין הכללי הוא פאתטי . ביצירה , שאופיר ! הכללי אירוני , האגדה האירונית עשויה להסתיים , להיות מסופרת במישור זה עד סופה , כשסופה אף הוא פארודיה על סיומה של אגדה " אמיתית . " אולם בשילובה ביצ...
אל הספר