בליל הסדר של 2002 ביצעו מחבלים פלסטינים פיגוע התאבדות רצחני במלון פארק בנתניה , שבו נהרגו עשרות ישראלים ונפצעו יותר ממאה . ההתקפה הזאת היתה השיא של תקופה בת שלושה חודשים שבה נרשמה עלייה תלולה בפיגועי התאבדות נגד מטרות אזרחיות וצבאיות בישראל , ושירותי הביטחון וצה״ל לא הצליחו לבלום את הנחשול . הרשות הפלסטינית עודדה את גורמי הטרור לפעול במלוא המרץ , וניסיונות אמריקניים להביא להפסקת אש כלשהי עלו בתוהו . לגנרל חיל הנחתים אנתוני זיני , השליח האמריקני המיוחד לאזור , נודע שהפלסטינים דחו את הצעותיו האחרונות שנועדו להנמיך את האש במעגל הפיגועים ופעולות הגמול . אבל חומרת הפיגוע בנתניה סתמה את הגולל על מאמצי האמריקנים לנהל את המשבר . הפור נפל . ישראל חשה בצורך לקחת את העניינים לידיה ולהיכנס לכל השטח של הגדה המערבית כדי לרסן את הפלסטינים , להרוס את תשתיות הטרור ולעקור את הגורמים שסייעו למחבלים . ראש הממשלה שרון כינס ישיבת ממשלה למחרת בערב , מיד לאחר צאת החג , כדי לדון בכניסת צה״ל לגדה המערבית ולאשר אותה . הקווים הכלליים לתוכנית שהתווה צה״ל הוצגו לממשלה ואושרו במהרה . ככלות הכל , העניין היה ברור לגמר...
אל הספר