ביחסים בין מדינות , כמו ביחסים בין בני אדם , יש רגעים מכריעים . פרשת משעל היא אירוע כזה . אף על פי שעל פניו הוגדר יישוב הפרשה כהצלחה , זו היתה , בסופו של חשבון , הזדמנות שהוחמצה . זה קרה בספטמבר . 1997 ביום חמישי אחרי הצהריים הייתי בדרכי לאנטוורפן מבריסל , בה הייתי שגריר ישראל לאיחוד האירופי קרוב לשנתיים . הגיעה השעה לקנות רהיטים לדירה שרעייתי ואני עמדנו לעבור אליה בעוד חודשים מספר , ואנטוורפן , המרכז המסחרי של בלגיה , היתה המקום המתאים לרכישת פריטים לבית . צלצול לא צפוי של הטלפון הסלולרי שלי קטע את מחשבותי על כיסאות ושולחנות אוכל . תת אלוף שמעון שפירא , מזכירו הצבאי של בנימין נתניהו היה על הקו וביקש שאטוס מיד לישראל . לדבריו , קרה משהו שחייב את סיועי , אך עקב רגישותו של העניין לא נמסרו לי הסברים כלשהם בטלפון . ביקשתי שיודיעו זאת לשר החוץ דוד לוי ויקבלו את אישורו . כפי שכבר סיפרתי , בהזדמנות אחרת נסעתי מטעם ראש הממשלה לירדן בלי שיידעו את משרד החוץ , וננזפתי על כך ופוטרתי בפומבי בכלי התקשורת . מנוי וגמור היה עמי שמקרה כזה לא יישנה , אך נאמר לי שזה לא אפשרי . שר החוץ היה בניו יורק , במלי...
אל הספר