הן הגישה הפרסקריפטיבית של קנט והן הגישה התועלתית של מיל שמו דגש מרכזי על היסודות הקוגניטיביים של המוסר.- אם כטוענים טענות על יחסים הכרחיים בין מושגים ( קנט , ( ואם כקובעים עובדות מסוימות לגבי הקיים והמתרחש בעולם ( מיל . ( לעומת זאת , ביקשו אנשי הגישה האמוטיבית של 13 המוסר , כמו אייר ( Ayer ) וסטיבינסון , ( Stevenson ) להפנות את תשומתליבנו דווקא ליסודות הלא-קוגניטיביים , האמוציונאליים , של המוסר , כדרך לביטוי עמדות ריגושיות ( attitudes ) ו השפעה עליהן . לטענת האמוטיביסטים הערכות מוסריות אינן נכללות לא בתחום של קביעת עובדות , ואף לא בתחום של קביעת יחסים הכרחיים בין מושגים . נתבונן בדרך טיעונם . . 1 המוסר עניינו ערכים ולא עובדות או טענות . ( statements ) . 2 הראציו עוסק בעובדות או טענות . לפיכך , . 3 מקור המוסר איננו הראציו . משפטי ערך אינם אמנות jnV 1 y » K » ( beliefs ) להיות אמיתיות או שיקריות . אמת ושקר ניתן ליחס לעובדות או לטענות , אך לא לערכים . לדוגמה , ה משפט : " כפיות טובה היא מעשה מגונה" , אין טעם לשאול לגביו האם משפט זה אמיתי או שיקרי . זו שאלה חסרת משמעות . שאלה של תוקף יכו לה...
אל הספר