על פי ה"תיבה" שבטבלת תכנון תמיכתן , מחליטים על התוכן ממנו ייווצר הפריט . ניתן להפוך עובדה או פרט בעל חשיבות מתוך תוכן זה לצורת שאלה שהתשובה עליה תהא "כן " או "לא" וכוי . ניתן גם להציג היגד או משפט הצהרתי שהנבחן צריך לשפוט ולהחליט על נכונותו . לעתים ניתן לשנות עובדה או היגד הקשור בתוכן ולהגישו לנבחן המתבקש לציין באם הוא נכון אם לאו . Ebel ממליץ לרשום כל פריט בשתי נוסחאות . בנוסחא הנכונה ובצורה הבלתי נכונה . לדוגמא : נוסח אי " לאורך החוף נושבות הרוחות לפני הצהרים ממערב למזרח . " נכון - לא נכון נוסח ב "לאורך החוף נושבות הרוחות לפני הצהרים ממזרח למערב . " נכון - לא נכון למיבחן יבחר המורה אחת משתי הנוסחאות ובכמה מקרים , ועל פי ראות עיניו , יוכל לבקש מהנבחן , בנוסף לסימון "נכון" או "לא נכון" לנסח את המשפט בצורה נכונה במקרה שתשובתו היתה "לא . " על ידי כך יפחת
אל הספר