התפלגות F היא האחרונה שתוצג במסגרת ספר זה . היא משמעות להלוואת שונויות משני מדגמים , ובעיקר להסקת מסקנות כלליות ביחס לשיוויון ממוצעים משלוש קבוצות ומעלה . טכניקה אחרונה זו נקראת נתוח שונות , ולה יוקדש עיקר הפרק . התפלגות . F כיצד נבדוק אם בנים הטרוגניים יותר מבנות ביחס לתכונה מסויימת ? בפרק הקודם למדנו להשתמש ב- , x כדי להסיק מסקנות ' לגבי שונות ( או סטיית תקן ) בקבוצה אחת , אולם כאן ההסקה היא להבדל בין שתי קבוצות . המדד עליו נתבסס הוא היחס בין השונות הגדולה יותר לקונות הקטנה יותר במדגמים . אם אין הבדל בין שתי השונויות , היחס ביניהם צריך להיות . 1 ככל שהיחס גדל מ- , 1 כן גדלה כמות הייהוכחה" בדבר שוני בהטרוגניות בין שתי האוכלוסי ות . בנקודה מסויימת נדחה את H בדבר 0 שיוויון השונויות . כיצד נדע מתי עברנו את ה"נקודה הקריטית ? " על מנת לענות על שאלה זו חייבים לדעת את התפלגות הדגימה של המדד הנוצר כתוצאה מחלוקה של שתי שונויות המדגמים זה בזה . 2 כזכור , לכל שונות יש התפלגות דגימה של . x בעזרת מתמטיקה גבוהה פותחה התפלגות הדגימה של המנה הנוצרת מחלוקת שני משתני x התפלגות זו נקראת התפלגות . F בדומ...
אל הספר