ילדים עד גיל שנתיים וחצי בדרך-כלל לא ייענו לבדיקות סובייקטיביות של חדות ראיה , שבהן נדרש שיתוף פעולה מצידם . במקרים אלו עלינו להשתמש בבדיקות אובייקטיביות . הערכת הראיה אצל תינוק הינה כמו בניית פאזל – אוספים פיסות מידע תוך כדי הבדיקה עד לקבלת תמונה כוללת של תפקוד הראיה . בדיקת הראיה של התינוק מתחילה כבר כשתינוק ער נכנס לחדר בדיקה . יש לעקוב אחר תגובתו לסביבה והתעניינותו בה . תינוק שאיננו מסתכל מסביבו ובוחן את החדש , מעורר חשד כבעל לקות ראיה . בהמשך הבדיקה אנחנו בוחנים את יכולת העקיבה של התינוק . עלינו להציג בפני התינוק חפץ מושך ולבחון אם הוא ממקד את מבטו בחפץ והאם הוא עוקב אחריו כשאנו מזיזים אותו מול כל עין . יכולת עקיבה יציבה ושווה בין שתי העיניים מצופה מגיל 3-2 חודשים , תקופה המקבילה להבשלת הפובאה של העין . כשיש חשד לירידת ראיה בעין אחת , ניתן לבדוק את התנגדות התינוק לסגירת כל אחת מהעיניים על-ידי יד או מחסום אחר המושם לפני העין . אם תינוק רואה היטב רק בעין אחת , הוא יתנגד מאד לסגירתה על-ידי הסטת היד החוסמת , הזזת הראש או בכי . בדיקת תגובות אישונים לא תקינה יכולה להעיד על תפקוד הקשת הק...
אל הספר