עד שנות החמישים תפס שיתוק הילדים מקום מרכזי בעבודת אורתופד הילדים . כיום , עם ההיעלמות הכמעט מוחלטת של המחלה , ויחד עם הישרדות של פגים במשקלי לידה נמוכים ביותר , השתנתה אוכלוסיית המטופלים . כיום תופס שיתוק המוחין את המקום הראשון בשכיחות המחלות הנוירומוסקולריות , הדורשות טיפול אורתופדי . מחלות נוספות הן Myelomeningocele וכן מחלות שרירים ובראשן . Duchenne Muscular Dystrophy בכל המחלות הללו יש להגדיר היטב את יעדי הטיפול . אלה משתנים בהתאם למצבו התפקודי של הילד . החלוקה המקובלת היא : - Community Ambulator . 1 הילד הולך באופן עצמאי בקהילה . - Household Ambulator . 2 הילד הולך באופן עצמאי בבית . - Non-Functional Ambulator . 3 הילד מסוגל להתהלך אך ורק במסגרת טיפולית . - Non-Ambulator . 4 הילד אינו מסוגל ללכת כלל . מצב זה מחולק לאלה שיכולים להשתמש בכיסא גלגלים ולאלה שרתוקים למיטה . - Cerebral Palsy שיתוק מוחין . נגרם על-ידי פגיעה שאינה מתקדמת במוח הלא בשל . האטיולוגיה השכיחה ביותר קשורה בפגות . המצב פוגע בקורטקס המוחי , ולכן מדובר בפגיעת Upper Motor Neuron עם שיתוק ספסטי . הפגיעה יכולה להתבטא ...
אל הספר