כליות הילד נפגעות בעת חבלה יותר מאשר כליות המבוגר , מפני שהן גדולות יותר יחסית , פחות מוגנות מסביב על ידי רקמת שומן ורקמת חיבור , והצלעות התחתונות המצויות מעליהן יותר מוביליות . הנטיה לחבלה עוד מוגברת כאשר מדובר בהפרעה כלייתית קודמת — כמו כליות הידרונפרוטיות , כליות אקטופיות , כליות פרסה וכו . ' המצב שכיח יותר בבנים . טיפול כירורגי מידי ( תיקון או נפראקטומיה חלקית ) דרוש כאשר קיים דמם בלתי נשלט , במקרים של פגיעה בכלי דם או דליפה של שתן עקב קרע במערכת המאספת . בלצרציות שטחיות של רקמת הכליה ללא פגיעה במערכת המאספת ניתן לטפל באופן שמרני . האמצעי האבחנתי המועדף הינו . CT צילומים מאוחרים חשובים להדגמת דליפה של דם או שתן . נזק לשופכן מחייב בדרך כלל ניתוח . במקרים של קרע קטן בשופכה מספיקה לרוב הכנסת קטטר למשך 10-7 ימים . לפני הכנסת קטטר רצוי להדגים את השופכה על ידי הזרקת חומר ניגודי לתוך המאטוס . כאשר הקרע גדול — דרוש טיפול כירורגי : תיקון מידי או בשני שלבים — הטיית השתן תחילה ותיקון לאחר מכן . עקב נזק לכלי דם והתפתחות של אזורים איסכמיים ברקמת הכליות תיתכן הופעת יתר לחץ דם בעקבות חבלה לכליות ...
אל הספר