אנומליות התפתחותיות בדרכי השתן קיימות בכ 10 % מהאוכלוסיה , אולם רובן קלות ואינן גורמות להפרעה . הפרעות מולדות המלוות בדיספלזיה כלייתית אחראיות לכ 45 % ממקרי אי ספיקת כליות בגיל הילדות . הכליה מתפתחת מניצן האורטר ובל ָ סט ֶ מה מט ָ ָ נ ֶ פרית מהשבוע השביעי להריון . ניצן האורטר עובר כ 15 דורות של חלוקה ולקראת השבוע ה 20 נוצרת מערכת השתן לכל מרכיביה . בהשפעת ניצן האורטר מתרחשת ההתמיינות של הנפרונים . הפרעה בהתפתחותה של המערכת המאספת תגרום להפרעה בהתמיינות של התאים המזנכימליים וכתוצאה מכך — דיספלזיה של רקמה כלייתית . Renal Agenesis מצב של חוסר כליה בצד אחד , נמצא בשכיחות 1 : 1000-1 : 450 לידות חי . השכיחות מוגברת ביילודים עם עורק טבורי בודד . הכליה הבודדת המתפקדת עוברת היפרטרופיה קומפסטורית כבר במהלך החיים התוך רחמיים , אך בעיקר לאחר הלידה . האבחנה בדרך כלל אולטרה סונוגרפית . עקב אפשרות של כליה אקטופית קטנה יש לבצע מיפוי עם TcDMSA על מנת לאשר היעדר תפקוד כלייתי בצד אחד ולהעריך את מבנה הפרנכימה ( לשלול מרכיב דיספלסטי ) בכליה המתפקדת . אם הכליה הבודדת תקינה — ניתן לנהל חיים תקינים לחלוט...
אל הספר