כמחלות גלומרולריות מוגדרות מחלות בהן הפגיעה העיקרית והראשונית הינה בגלומרולוס ולא בשאר מרכיבי הרקמה הכלייתית . בחלקן הפגיעה הכלייתית הינה בלעדית , ללא מעורבות של מערכות נוספות בגוף ( גלומרולופטיות ראשוניות או אידופטיות , ( באחרות הפגיעה הגלומרולרית היא חלק ממחלה סיסטמית ( כמו ב . ( SLE פתוגנזה נזק גלומרולרי נגרם על ידי מספר מנגנונים אימונולוגיים , גנטיים או בעיות קרישה . ברוב המחלות סיבת הנזק היא על רקע אימונולוגי . הראיות לרקע אימונולוגי הן : מציאתם של קומפלקסים אימוניים בכליה באזורים שונים , אבנורמליות של רמות המשלים בסרום , מציאתם של נוגדנים עצמיים שונים ( כגון ( Anti GBM וכן העובדה שאפשר לקבל מחלות דומות בחיות על ידי יצירת קומפלקסים אימוניים . ישנם שני מנגנונים עיקריים שבהם נגרם נזק אימוני : ( 1 ) שקיעה של קומפלקסים מהדם בכליה ; ( 2 ) יצירת קומפלקס In Situ בעזרת נוגדן מהדם ואנטיגן שמצוי בכליה — רכיב נורמלי של הכליה — כמו חלקים של קולגן 4 או אנטיגן שהגיע לכליה ושקע בה . במחלות אלה הקומפלקס נוגדן אנטיגן משפעל את מערכת המשלים ומערכת הקרישה . התהליך הדלקתי שמתחיל אחרי נזק אימונולוגי נ...
אל הספר