הגדרה סינדרום אימונולוגי המתפתח לאחר מתן אנטיגן זר . אטיולוגיה המחלה תוארה לראשונה לאחר מתן אנטיטוקסין לדיפטריה ולטטנוס ; האנטיטוקסין ניתן אז כחלבון מחיה . כיום שכיחה יותר כתגובה לתרופות ( בעיקר פניצילין וצפקלור , ( לאחר מתן גמא-גלובולין Antilymphocytic Serum-ו ( בהשתלות , ( וטיפולים ביולוגיים אחרים . גורמי סיכון הם חשיפה קודמת , תגובה קודמת , גיל 49-20 שנים , מינון גבוה , חשיפה לסירוגין . אטופיה אינה גורם סיכון . פתוגנזיס במנגנון הקלסי של : Type III האנטיגן הזר והנוגדן לו שוקעים כקומפלקס אימוני , גורמים להפעלת מערכת המשלים ויצירת C 3 A , C וזה גורמת לכימוטקסיס , להצטברות נויטרופילים ולשחרור 5 A חומרים טוקסיים הגורמים לנזק רקמתי . קליניקה סימני המחלה מופיעים לראשונה בדרך-כלל 12-7 יום לאחר הזרקת האנטיגן הזר אך גם לאחר שלושה שבועות . הם כוללים : אורטיקריה ( שכיחה , ( לרוב מפושטת , בצקת ( בעיקר סביב הפנים ובצוואר , ( חום , כאבי שרירים , לימפאדנופתיה , ארטרלגיה , ולעתים ארתריטיס הפוגע בפרקים מרובים וגרד . אזור ההזרקה לרוב אדום ונפוח 3-1 ימים לפני הסימנים הכלליים . תופעות נדירות יותר הן : ק...
אל הספר