החסר האימוני יכול להיות בתאי T , B או בשניהם . כללית ניתן לומר , שלהפרעה במערכת תאי T פרוגנוזה חמורה יותר , ולפגיעה משולבת בתאי B-ו T הפרוגנוזה החמורה ביותר . לעתים קשה באופן קליני להבדיל בין פגיעה בתאי T לפגיעה בתאי , B אך קיימות בכל זאת מספר נקודות אופייניות לכל אחד מהם : פגיעה בתאי T מאופיינת בנקודות הבאות : ( 1 ) זיהום סיסטמי קשה בעקבות מחלה וירלית , שהינה בדרך-כלל קלה ( כמו חצבת , וריצלה , ( או לאחר חיסון בווירוס חי או ( 2 ) ; BCG קנדידיאזיס ממושכת ; ( 3 ) מחלת השתל נגד המאכסן , GVH לאחר עירוי דם ; ( 4 ) , Intrauterine GVH שיתבטא באריתרודרמיה ואלופציה כללית ; ( 5 ) היפוקלצמיה . פגיעה בתאי B מאופיינת בנקודות הבאות : ( 1 ) זיהומים פיוגניים חוזרים , כמו דלקת ריאות בקטריאלית , ספסיס או מנינגיטיס חוזרים ; . Nodular Lymphoid Hyperplasia ( 2 ) פגיעה משולבת בתאי B-ו T מאופיינת בשילוב של התופעות הנ"ל ובסימני מחלות ספציפיות , שיידונו להלן . זיהומים שכיחים במצבי חסר אימונולוגי הם : Pneumocystis Carinii , , CMV חצבת ווריצלה . פנאומוניטיס על-ידי אחד מאלה מחשידה לקיום חסר אימוני . יש עלייה בשכי...
אל הספר