פרופ' מוטי שוחט הגישה לתינוק , לילד או למתבגר בעת ההערכה הקלינית צריכה להיות מתחשבת ומבינה . אנמנזה מדויקת וזהירה וביצוע בדיקה פיזיקלית טובה בדרך-כלל תורמים יותר לקידום האבחנה מאשר בדיקות מעבדה . יש תכונות מסוימות אצל רופא אשר יזכו להערכה מצד כל החולים , יגבירו את האפקטיביות של דליית הנתונים , יבטיחו היענות טיפולית גדולה יותר , ויגבירו את שביעות הרצון של הרופא והחולה כאחד . להלן מספר תכונות כאלה . . 1 רכות וחביבות - יש להימנע מגסות ומקשיחות בהתנהגות , בדיבור או במגע הפיזי . הם מובילים בדרך-כלל להתנגדות הכרתית או תת הכרתית של הילד ( וההורים . ( . 2 כיבוד החולה והערכתו - הערכה עצמית חיונית לבריאות הרגשית ולכן גם לבריאות הפיזית . ההערכה העצמית של הילד תלויה בחלקה באופן שהאחרים מתייחסים אליו או אל הוריו . הכרת שם החולה והשימוש בו הם הבסיס לכבוד והערכה . רצוי כבר בתחילת הפגישה עם הילד לדעת את השם שבו הוא מעדיף להיקרא ולהשתמש בשם זה בהמשך . לעומת זאת , שימוש בשם המשפחה מעיד על התייחסות מזלזלת ושחצנית , ועלול ליצור או להעמיק את הפערים בתקשורת בין הרופא למטופל . . 3 הבנה - ילדים והורים יכולים ...
אל הספר