המאפיין הבולט ביותר הוא חוסר האמון והחשדנות שחולים אלו חשים תמיד כלפי הזולת . קיימת אצלם רגישות מופרזת לדחיה , להשפלה ולפגיעה , והם חשים שנעשה להם עוול , גם כשאין להרגשה זו הצדקה אובייקטיבית . קיימות נטיה לפרש בצורה מעוותת ומגמתית את התנהגות הזולת וציפיה מתמדת ליחס של עוינות או זלזול . בעל האישיות הפרנואידית חש את עצמו נרדף ומוכן להיאבק בכל כוחו למען הצדק והזכויות שלו , כפי שאלה נתפסים עלידו . אנשים רואים בבעלי אישיות זו בני-אדם תוקפניים , ביקורתיים , עקשנים ורגישים מדי , שנוטים לסכסוכים ולמאבקים מיותרים ומפריזים בנסיונותיהם לשמור תדיר על זכויותיהם . מובן שגישה זו גורמת להפרעה בתפקוד החברתי , לתקלות ביחסים עם הסביבה ולהרגשה של סבל סובייקטיבי . בקשר קרוב יותר עם אדם בעל אישיות פרנואידית אפשר לראות את חשדנותו בכך שהוא מחפש משמעויות נסתרות ומוטיבים סמויים בהתייחסויות כלפיו . אמונתו בזולת קטנה , והוא נוטה לקנאה ולהרגשה שהוא נבגד וננטש . קשה לו להגיע למצב של הרפיה והנאה , משום שעליו ״לעמוד כל הזמן על המשמר״ . התנהגותם של בעלי אישיות פרנואידית עושה רושם של נוקשות , קור רגשי והיעדר חוש הומור ...
אל הספר