התפיסה הסטטיסטית – זוהי תפיסה המגדירה את הנורמה כביטוי מתימטי , הנוגע לרצף איכויות המבוטאות בצורה מספרית . נהוג לבטא את שדה הנורמה באיכויות בעלות חלוקה נורמטיבית . הערכים שנקבעו כנורמטיביים נקבעים לפי צורך הבעיה שלפנינו . כדי שנוכל להשתמש במודל זה , אנו זקוקים לאיכויות שאפשר לבטאן בצורה מספרית ואשר התפלגותן נורמטיבית . דוגמאות לכך הן מדידה של אינטליגנציה על-ידי מנת המשכל ( IQ ) או מדידה של זמן תגובה לגירוי . כוחה של גישה זו טמון בדיוק הגדרתה , ביכולת להשתמש בה בתחום מוגדר , במהימנותה הגבוהה ובאי-השתנותה לאורך זמן . חולשתה בכך שבפסיכיאטריה יש גורמים רבים שאינם ניתנים למדידה כמותית , או שחלוקתן אינה נורמטיבית . התפיסה החברתית – לכל חברה יש הגדרות נורמה משלה בכל שטחי החיים . נורמות אלו נלמדות ומועברות בחינוך ובמורשת התרבותית . הן כוללות לא רק ערכים , אלא גם צורות התנהגות . לעתים יש לתת-קבוצות בחברה נורמות מיוחדות משלהן . טיפוסי לתת-קבוצות כאלו שהן סגורות יחסית , ויש להן מאפייני זהות פנימית מיוחדת . קבוצות אלו יכולות להיות חברתיות , כגון : אזור מגורים מסוים , קבוצות אתניות מסוימות , או קבו...
אל הספר