אפלטון ( Plato ) חילק את סוגי האישיות למושלים , לאומנים , לחיילים ולאיכרים . לכל אחד מהם יש יצר אופייני הקיים מלידה . תוארו שלושה יצרים : יצר לתיאבון ( לאוכל , למין וכדומה , ( יצר לשאיפות ( אמביציה , כבוד והתקדמות ) האופייני לחיילים , ויצר להגיון ולחכמה האופייני למושלים . אנשים החסרים את כל היצרים האלו הם איכרים ובעלי מלאכה . שילוב בין שלושת היצרים מעצב את אופיו של האדם הבוגר . אפלטון סבור שחלוקה זו שווה בין גברים ונשים . למרות שהיצרים מקורם גופני-ביולוגי , הוא שם דגש רב על חשיבות החינוך בעיצוב האישיות , אשר מתבסס על היצרים ונבנה עליהם , כגון : לימוד , ספורט , מוזיקה , אמנות וכדומה . זהו מודל הדומה לגישה הביו-חברתית של תיאור האישיות . אריסטו ( Aristotle ) מתאר מגוון רחב של תכונות או נטיות אישיות שונות , כגון :: אומץ , נדיבות , גאווה , שאיפות , חברות , בושה , התנזרות , והערכה עצמית . כל נטיה כזו של האישיות קיימת באדם בעוצמה נתונה . עוצמה נורמטיבית של כל אחת מנטיות האישיות נמצאת " בשביל הזהב , " באמצע בין העוצמה שבקצוות . כל הקצנה לכל כיוון לקוטב המוגבר או לקוטב החסר תחשב כסטיה מהנורמה ....
אל הספר