בסופו של יום , מידת הצלחתו של ארגון להתמודד עם משבר נקבעת על ידי הגורם האנושי . בהיותו מנכ”ל יבמ , אמר טום ווטסון ג’וניור , “ הפילוסופיה , התשוקה והרוח הבסיסיים של ארגון משפיעים על ההישגים שלו הרבה יותר ממשאבים טכניים או כלכליים . ” הפילוסופיה הבסיסית שבה אני דן , עוסקת בהבטחת מוכנות בעולם לא ודאי . היא כרוכה ביצירת סתגלנות ארגונית דרך יכולת לחוש ולהגיב . על היכולת הזו אפשר לסמוך הן בעתות צרה והן בעתות שפע . היא מחייבת שיטות עסקיות קפדניות , שהולכות ומחזקות את יסודות הארגון ושמשפרות את איתנותו . היא דורשת ניהול בטווח הקצר מתוך ראיית הטווח הארוך . לבסוף , כל זאת יש לגבש ולבטא בבירור במערכת האמונות של הארגון . מדובר בערכים ובהתנהגויות הנלוות שמבטאים את התרבות הארגונית . השיטות והערכים האלה מייצגים את אופי הארגון ואת העוגנים שלו . הם גם מהווים את המאגר ממנו דולים בעת משבר . ווטסון הוסיף בצדק את מימדי “ התשוקה והרוח . ” פחד , חוסר ודאות וספק הם תגובות אנושיות טבעיות למשבר . כשלעצמם , הגורמים האלה יכולים לשתק את יכולת הארגון להתמודד בהצלחה עם האתגרים שבפתח . כאן מנהיגות יעילה ותקשורת מתמשכת...
אל הספר