ב היה אמצע בנובמבר ים של תנועה , 2010 ומשבר באתונה החוב , נהג היווני המונית עשה הורה שמות לי לצאת במדינה מהרכב . הפגנות . זה האיגודים , במאמץ נזעם לאלץ את הפרלמנט היווני לא לגזול את פרנסתם , סתמו את לב העיר . הנהג שלי הביא אותי אל מרכז העניינים , אבל השדרה הראשית המובילה אל רובע הדאונטאון היתה חסומה והמשטרה העירונית הקיפה אותה . בזמן שקילל , שלח תנועות מגונות לכל עבר ואמר שאני צריך לצאת , לא הבנתי . חשבתי שהוא סתם עוקצני . “ כן בטח ” , עניתי בצחוק . העובדה שנהג מונית מגדף ומצביע על נוף של זוועות תנועה מן העבר השני של השמשה הקדמית , יכולה להתפרש באופנים רבים . כשהרגיש שאני מבולבל , הוא התנצל והסביר פעם נוספת , באנגלית צחה , שהוא לא יכול להמשיך . ממשיכת הכתפיים המתורגלת היטב למדתי שזאת התנצלות שנתן הרבה בזמן האחרון . הוא אמר לי שאני יכול לנסוע בתחתית עד ליעד שלי , וכתב לי את שם התחנה הנחוצה מאחורי הקבלה . היתה תחנה במרחק כמה בלוקים משם , והוא הראה לי איזו רכבת לקחת . שילמתי לו , לקחתי את התיקים ויצאתי לרחוב , משתומם אבל נרגש . המותרות שבמונית הן שלא צריך לחשוב , אבל מונית היא מגדל שן ניי...
אל הספר