משה אלמגור ודינה ארליך מאמרו של אלמגור ( 1999 ) עוסק בנושא מסוגלות הורית וההחלטה לגבי משמורת ילדים . שאלת המשמורת מתייחסת באופן ספציפי ליכולתו של כל אחד מבני הזוג לשמש כהורה מתאים לילד והדגש הוא על מסוגלותם של ההורים לענות על צרכיו של הילד . המגמה השלטת בבתי-המשפט בישראל היתה להשאיר את החזקה בידי האם , אלא אם כן הגיעו בני הזוג להסכמה אחרת ו / או ניתן להוכיח כי האם אינה כשירה להחזיק בילד . בשנים האחרונות , עם התרחבות האפשרויות לקיום קריירה דואלית של בני הזוג , השתנתה תפיסת ההורות המסורתית והפכה להיות יותר שוויונית . במצב בו לשני בני הזוג קריירה עצמאית , יש צורך בחלוקה יותר שוויונית של האחריות על הילדים ולמעורבות רבה יותר של האב בתהליך הגידול של הילד . מגמה זו באה לידי ביטוי בפסיקה . לפי חזקת הגיל הרך , ילדים עד גיל 6 יימסרו למשמורת אמם ( סע’ 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , התשכ , ( 1962-ב” בשל האמונה שבדרך-כלל הקשר בין ילדים רכים בשנים לבין אמם חזק יותר מהקשר בינם לבין אביהם . " כך עולה ממחקרים עדכניים רבים הדנים בקשר הפסיכולוגי המיוחד שנבנה בין האם לילדיה ובנזק שעלול להיגרם לילדי...
אל הספר