משה אדד חברה מענישה , היא חברה שמודה , בריש גלי , כי היא נכשלה בחינוך אזרחיה לשמור על החוק . הענישה מהווה אמצעי שלילי , שלפי מסורת הדורות , יש בה כדי לצמצם פשיעה ולהבטיח בטחון לאזרחים . חברה שאינה מרגישה בטוחה , גוררת את אזרחיה לחוות פחד , ולהגיב כלפיה בתגובות קיצוניות . להבדיל , ולהמחשה בלבד , כלב פוחד הוא כלב שנובח , שנושך ושתוקף . נחשים ועקרבים שפוחדים , הרי שהם תוקפים . אדם פוחד , נסוג או תוקף ואף מגשים אלימות . בני אדם שנפגעו מזולתם , בחברה שאינה מגנה עליהם , מפתחים סגנונות חיים של הרס גבולות , של פשיעה ושל תוקפנות . אדם שביטחונו מתערער , פוחד וחווה מתיחות נפשית פנימית , המובילה אותו להתנהגות אסוציאלית , להתנהגות זועמת ואף אלימה . החברה שאינה מצליחה להפנים את חוקיה בלב אזרחיה , נוקטת באמצעים של הענשה בתקווה להשיב את הביטחון האזרחי על כנו , כי רק כאשר הפרט או החברה חופשיים מפחד , הרי שהם חווים את עצמם כבני חורין וכבטוחים לחיות בשלום . החברה המבקשת להבטיח את ביטחונם של אזרחיה , עושה זאת על ידי צמצום יכולתם של הפושעים להגשים את זממם . החשיבה ההיסטורית והקונפורמית של החברה המערבית , ה...
אל הספר