יצחק וצביה נמנו עם העדים שזומנו להעיד במשפט אייכמן , הגם שמלכתחילה היה ברור לתביעה , כי עדותם של נציגי הלוחמים לא נועדה להיות עדות משפטית . שניהם נקראו , יחד עם אבא קובנר וישראל גוטמן , נציגי השומר הצעיר , הלה שיפר רופאייזן ורבקה קופר ליבסקינד , חברות תנועת עקיבא , להעיד לצד העדים האחרים , עדות שנועדה למען ההיסטוריה - להציג את דבר היהודים שהתקוממו נגד הנאצים ולדבר בשם הנופלים . כך הועלה סיפורו של המרד על הפרק , ונוצר הקשר ישיר בינו לבין הקמת המדינה . עדותם תאמה את צרכיה של התנועה הקיבוצית , ובהופעתם נענו צביה ויצחק גם לרצונו ולצרכיו של הקיבוץ המאוחד . ההחלטה לזמן את הלוחמים לעדות לא נתקבלה בהסכמה מלכתחילה . חוקרי לשכה 06 במשטרת ישראל החלו את עבודות ההכנה למשפט בשורה של ביקורים בארגונים ובמוסדות הנצחה במטרה ללמוד את הרקע ואת העובדות , והם זכו לשיתוף פעולה ותמיכה רבה בקיבוץ לוחמי הגטאות . שני חוקרי המשטרה , רמי זלינגר , ראש לשכה 06 וסגנו אפרים הופשטטר , הגיעו בראשית פברואר 1961 לקיבוץ לוחמי הגטאות ונפגשו עם צביה ויצחק ועם שרה נשמית וצבי שנר , ובתוך זמן קצר הפכו צביה ויצחק "לעוגן המוסרי" ...
אל הספר