על חורבות הבונקר

עם רדת החשכה יצאו השלושה לדרך . מקור האור היחיד שעמד לרשותם היה נר שכבה מייד ברוח , והם המשיכו לגשש את דרכם באפלה , נתקלים בהריסות ובגוויות , וצביה אף מעדה אל תוך בור שנפער בין בתים כתוצאה מהתמוטטות גג של מרתף . שליטתה העצמית המפורסמת עמדה גם כאן במבחן והוכיחה את עצמה . היא לא צעקה ולא קראה לעזרה - תגובה אינסטינקטיבית טבעית , ומחשבתה הראשונה נסבה על האקדח - שמא אבד לה בנפילה . אדלמן ופרימר הצליחו לחלצה בקושי רב באפלה הסמיכה , ו"צולעת ושרוטה המשכתי ללכת . " על אף הקשיים עברה עליהם ההליכה בתחושה של שביעות רצון ורווחה . הנה , הם הצליחו במשימה והרי הם קרבים לבונקר המפקדה , לפגוש שוב את חבריהם ולבשר למפקד כי נמצאה דרך מילוט . הם הסתכנו , ולא אונה להם כל רע , ועלה בדעתם אפילו למתוח מתיחה קלה את חבריהם . בהגיעם אל הבונקר סכרה צביה לרגע שמא טעתה . 81 כרמי , פרימר , מן הדליקה ההיא , עמ' ; 233 גרינשפן פרימר , בתוך : אנה גרופינסקה , סחור סחרר , שיחות עם לוחמים מגטו וארשה , הקיבוץ המאוחד ומפה , תל אביב , 2002 עמ' 75 [ להלן : גרופינסקה , סחור סחור . { . 82 שם , עמ' . 235 . 83 לובטקין , שמי כליון ומ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה