פרק רביעי בסוד מחתרת נבנית, יוני 1941-ינואר 1943

ומקץ שבוע - שוב לגיטו אתגנב ... הן צוקרמן לי שם ! שם צוקרמן יצחק לי , וצביה שם - הטוב והיפה על פני האדמה חלוצים ! אכן ! ומי אמר : אבד הכל בארץ לנו ? חלוצים ישנם ! עוד תכן אחזה , עוד אחיזה ... לא , לא בוכה אני , עיני רק משהו דומעה . יצחק קצנלסון , היהודים יורים במחצית השנייה של שנת , 1941 לאחר פלישת גרמניה לברית המועצות , וגם חודשים ארוכים אחריה - אפילו לאחר ששליחים ששלחו תנועות הנוער חזרו לוורשה והתריעו על תופעות של רצח המונים , לא הובן עדיין המצב לאשורו בקרב הציבור היהודי , ואיש לא האמין שמסע הרצח עלול להגיע גם לוורשה . פרק הזמן בן השנתיים שבו חיו תחת הכיבוש הנאצי היה קשה , מבזה וכואב , אולם מעשי הרצח היו מועטים יחסית , והאשליה שניתן יהיה לשרוד לא התפוגגה עדיין . מנהיגי הציבור בוורשה לא התקשו להאמין כי ייתכן שבווילנה המרוחקת מתבצעים מעשי רצח ביהודים , אולם הם מיאנו להקשיב לאזהרות שמעשי רצח המוניים ייתכנו גם בוורשה - בלבה של אירופה . " וארשה זאת לא וילנה , " טענו . "כל אשר יקרה בלב אירופה מוכרח להגיע לאוזני העולם ' . " הם אף התנערו מן השמועות על יחידות השמדה מיוחדות הנעות בשטחי ברית המ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה