באפריל 1940 הסתיימה התקופה הראשונה , למן פרוץ המלחמה , בפעילותה של תנועת דרור בפולין , שעיקרה היה איתור החברים בשטחי פולין והשבתם למסגרת התנועתית . החל ממועד זה , ועד נובמבר , 1940 לאחר הקמת החומה וסגירת הגטו , התמקדה התנועה , לדבריה של צביה , בשלושה תחומים : חינוך , הכשרה וקשר עם מרכזי התנועה ברחבי פולין ובארגון מחדש של התנועה וההכשרות . צביה הופקדה על המשימה האחרונה והיתה המועמדת הטבעית לה , לא רק משום שכבר התנסתה בעבודה הזאת , אלא משום שהיא זכתה בהערכת החברים והצעירים שהתרכזו סביבה בכל עת וחיפשו את קרבתה . כישרונה לגלות אמפתיה ולהאזין להם , לצד יכולתה להכריע מהר ובאופן החלטי , בעודה מתנהגת כאחד החברים מן השורה , גרמו לכך שהאשה הצעירה הפכה לדמות מובילה בתנועתה ובמרכז החלוץ , שהוקם , כאמור , מחדש , והיא הוצבה בראשו כנציגת דרור . יחד אתה פעלו ידידה יוסף קפלן , נציג השומר 56 הצעיר וישראל זלצר , נציג גורדוניה . בהנהגתה של צביה הפך מרכז החלוץ בוורשה למסגרת על משותפת שייצגה את התנועות החברות בה כלפי מוסדות הציבור בפולין וכלפי המוסדות היהודיים דוגמת הג'וינט , היודנרט , אורט וארגוני עזרה שונ...
אל הספר