החוות החקלאיות

בבקשם לפתור את המצוקה הכלכלית של החברים יצאו חלק מהגברים לעבוד בשדה התעופה באוקנצה , ( Oketie ) ואילו החברות עבדו במשקי בית בגטו . אולם היה זה פתרון דחוק , משום שלא היה די בו כדי לספק עבודה לכל החברים . לנוכח הסכנה של חטיפת החברים למחנות עבודה , הציעה צביה לחדש את פעילותן של החוות החקלאיות שנהרסו בקרבות . הגם שהגרמנים גילו באופן מפתיע מידה של סבלנות והתירו לקהילה לשוב וליזום מפעלים פרודוקטיביים , החברים התקשו להשיג רישיון הפעלה מחודש של החווה בגרוכוב , ( Grochow ) פרוור של ורשה , משום שבקרב חברי היודנרט הסתמנה התנגדות נמרצת לכך . לאחר בואה לוורשה החלה צביה לפעול בקרב הג'וינט והיודנרט במאמציה להשיג רישיון להפעלת החווה . היא הפצירה ודחקה בכל מי שהיה לו קשר כלשהו אל השלטונות , לעזור בהקמת חווה גם בצ'רניאקוב ( Czemiakow ) והחלה במשא ומתן עם בעל אחוזה פולני בדבר . 43 סטפן גראייק ז"ל טען באוזני , כי יצחק הוא שהחליט שעל פרומקה לצאת לבנדין , בניגוד לדעתו שלו . לטענתו של גראייק החלה ראשיתה של התקרבות בינו לבין פרומקה והיא נהגה להתלוות אליו לנסיעות . גראייק ציין כי חלק על החלטתו של יצחק , אך ללא...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

יד ושם - רשות הזכרון לשואה ולגבורה