באחד מימי הסתיו של 1933 עשתה צביה את דרכה אל בית המשפחה בעיירת הולדתה ביטן , ( Byten ) מתבוננת סביב על בתי העץ הנמוכים , על הרחובות המאובקים והבלתי סלולים , בוחנת בחיבה את תושביה היהודים , הממהרים כה וכה , טרודים בענייניהם . היא כבר לא ראתה עצמה שייכת למקום הזה , ובבגדיה הבלויים , בגדי חניכה בתנועת נוער ציונית , היא צעדה נמרצות לקראת העימות עם אביה , בידעה שמצפה לה משימה קשה : לשכנע אותו לתת את הסכמתו להגברת פעילותה בתנועה , פעילות שתכלול יציאה לקיבוץ הכשרה . ולא היה בכוונתה להתפשר על בחירה זו . ביטן - נוף ילדותה של צביה - היתה עיירה קטנה בעלת עבר היסטורי מקומי , שמרבית תושביה היו יהודים , ולא התייחדה מעיירות יהודיות רבות בפולין . היא היתה ממוקמת בנפת סלונים , ( Slonim ) מחוז נובוגרודק שבאחד 1 מגלילות פולסיה , מרחק מאה שישים וחמישה קילומטרים מגרודנה , ( Grodno ) ועשרים וחמישה קילומטרים מסלונים , על הדרך לבריסק . 1 פנקס ביטען , אויפקום און אונטערגאנג פון א יידישער קהילה [ עורכים : דודל אבראמאורטש ומרדכי בערענשטיין , [ בואנוס איירס , 1954 [ להלן : פנק 0 ביטצן > , [ The Yad Vashem Encyclo...
אל הספר