תומס הובס חשב את עצמו למייסד הפילוסופיה הפוליטית , או המדע הפוליטי . הוא ידע כמובן שהכבוד הגדול שתבע לעצמו הוענק , על פי הסכמה כמעט אוניברסלית , לסוקרטם . וגם לא הניחו לו לשכוח את העובדה הידועה שהמסורת שהחל בה סוקרטס עדיין הייתה חזקה בתקופתו . אבל הוא היה בטוח שהפילוסופיה הפוליטית המסורתית "הייתה חלום ולאו דווקא מדע . " מלומדים בני זמננו אינם מתרשמים מטענתו של הובס . הם מציינים שהוא חב חוב עמוק למסורת שבז לה . כמה מהם כמעט מרמזים שהוא היה אחד מאחרוני הסכולםטיקנים , המלומדים בנוסח ימי הביניים . כדי שמרוב העצים לא נתעלם מהיער , נצמצם לשעה קלה את התוצאות המשמעותיות של הלמדנות העשירה בת ימינו לתחום של משפט אחד . הובס היה מחויב למסורת בשל רעיון יחיד אבל כביר : הוא קיבל באמון את הדעה שהפילוסופיה הפוליטית או המדע הפוליטי אפשריים או הכרחיים . כדי להבין את טענתו המפליאה של הובס יש לשים לב כראוי לדחייתו המודגשת את המסורת , מצד אחד , ולהסכמתו הכמעט דוממת עימה , מהצד האחר . לצורך זה יש לזהות תחילה את המסורת . ביתר דיוק , יש לראות תחילה את המסורת כפי שהובס ראה אותה ולשכוח לרגע כיצד היא מציגה את עצמ...
אל הספר