יום אחד הגיע יוסף מבאר שבע , וקוראים לי לתוך חדר ואומרים לי שעצרו יהודי בוואדי אל עריש , וחייבים לשחרר אותו , והנה יש כאן מכתב [ מאותו יהודי ] - נייר לבן שלם . אמרתי לו : תן לי ונבדוק את זה . ומכיוון שידעתי מן הכלא הרוסי שיכולים לכתוב עם [ מיץ של ] בצל , לקחנו והעברנו את הנייר מעל למנורה [ כדי שיתחמם ] - ופתאום ראינו מילים בצרפתית . מה היה הסיפור ומה היה כתוב שם אני לא יודע , אבל יוסף אמר לי : לך מיד עם המכתב ל'ראשון , ' שאל שם על נעמן בלקינד , והוא ימסור לך לאן המכתב צריך להגיע . אבל בדרך היו לי רגעים מפחידים ; הוואדיות היו מלאים במים , והייתי מוכרח להתפשט כדי לעבור את הערוצים , וגם ללכת בבגדים רטובים היה לי קשה , לכן הלכתי חלק מן הדרך לבאר טוביה בעירום ... כאשר הגעתי לבאר טוביה - [ מהלך מ"ק 40 מרוחמה ] - נכנסתי למאשה כהן , שהיתה לה חנות קטנה ואצלה נהגו השומרים לסעוד . שתיתי אצלה כוסית יי"ש , הלכתי משם , ובאמצע היום הגעתי למלון של כהנסקי בראשון כדור אל עבר המושבה , אך עם זאת - בסיפור הדברים שלאחר האירוע - הוא מתאר את בליכקוב כ"בעל גוזמאות . " ( ראה בספר הנ " ל בעמודים , 69-68 . ( 23 ...
אל הספר