אבל האיש העסוק הזה , הרכון יומם ולילה על תיקיו , ש"אף פעם לא היה לו זמן , " היה פנוי ומוכן תמיד לכל דורש . מבחינתו לא היתה כאן הפרעה - זו היתה תכלית כל המאמץ וכל עיקרה של הכוונה : לתת תשובות , להציע ולייעץ . הארכיון הזה לא קפא על שמריו ולא קידש קטלוג ושימור ( גם לא היה מי שיתמסר לכך . אריה היה איש האיסוף והשימוש , לא הסידור והקטלוג , ושנים רבות יעברו עד שהתיקים יסודרו , הכותרות שעל גביהם יעידו על החומר שבתוכם , והם יוצבו על גבי המדפים זה בצד זה , מוכנים לנזקקים להם . ( רבים מאוד היו הפונים אליו , והם באו מבתי הספר , מהאוניברסיטאות , ממכוני לימוד , מישיבות , מההתיישבות בארץ ומחו"ל . זה מילא אותו סיפוק , אבל גם דירבן אותו להמשיך ולהתפרש לכיוונים חדשים . עם השנים הלך והעמיק בלימוד המקורות . השכלה פורמלית יהודית לא היתה לו , מלבד מה שלמד ממוריו הדגולים בביה"ס הריאלי . לכן אולי נמשך לבקש את קרבתם של אנשי רוח הבקיאים במקורות היהדות , למד מהם והתרועע איתם , ובזכותו הפכו אחדים מהם גם לידידי התנועה הקיבוצית , ותרמו ממחשבתם המקורית בכנסים ובסמינרים שאורגנו עבור רכזי התרבות . בחבריו הארכיונאים רא...
אל הספר