ברשימתו "דברים שלא נאמרו" ( מאי , ( 1996 מתאר אריה : " צועד על אדמה ללא צל , בין אוהלים וצריפים , ומאסף פיסות נייר של ערך כטיפות טל בטרם ייבשום חרבוני הבוקר , מארוסנם בארגזי עץ של 'תנובה' ריקים , למשמרת לעת מצוא . זאת , כעדות לפועלם של מורים ראשונים , חלוצים משוררים שכתבו שירים ומסכתות חג , עם לחנים לפסוקי תנ"ך , בנושאים של אדם ואדמתו , של שיבת ציון , שנשזרו למסכת חג ומועד ולמסכתות של מאבק ותקווה ... [ עבור ] חברה של אנטי מבנה מסורתי , שצריך לחצוב ממנה חג ולהוציא מים לנפש צמאה מנוף תנ"כי ובתולי [ ... ] כך התחיל לצמוח אצלי בהיחבא , בקיבוצי - בית השיטה , מה שעתיד להיות כבר בשנות ה 40 גרעין ארכיון החגים , שמונה כיום 2000 תיקים גדושים בתיעוד . ארכיון המשרת תלמידים ומורים , רכזי תרבות וחג , מוסדות חינוך , סטודנטים וחוקרים באוניברסיטאות , מורים ומנהיגי קהילות בארץ , בארה"ב ובארצות אחרות , מחפשי ביטוי לחג ולמחזור חיי אדם ... כך יצרתי לעצמי אוניברסיטה פרטית לומדת ומהלכת , עם תורה שבעל פה . [ ... ] ועדיין לא סיפרתי מאומה על נדודיי עם ארגזי הנייר של הארכיון , כאשר אין מבנה לארכיון והארגזים מאו...
אל הספר