המעבר שעשה אב"ג מן החינוך אל עבודת התרבות היה טבעי , והתרחש כתהליך ולא כמהפך . תחילתו , כנראה , בתחושה הפנימית של המחנך , שערכים ניתן להקנות רק על בסיס תפישת עולם , ואת זו יש לבסס על ידע נרכש ועל חוויות נספגות . משפחת מוצאו של אריה לא היתה דתית ואפילו לא מסורתית , ואולי תחושת החלל הריק הזה היא שדחפה אותו לחיפוש אחר מקורות התרבות שימלאו אותו . את המעבר הזה עשה , קודם כל , במסגרת הקיבוץ . זה התחיל בעיצוב החגים בבית הספר . בחנוכה הכינו החניכים עם אריה מפקד אש , שבהדלקתו שותף הקיבוץ כולו . בט"ו בשבט ניטעו עצים ( מנהג שנוצר כחלק ממסורת גאולת הארץ , בהשראת מועצת המורים למען הקק"ל וקריאתו הנמלצת של ביאליק . ( בפורים היתה שמחה כללית ( תחילה - בלי תחפושות ובלי "מגילה . ( " סדר פסח השתנה בהדרגה , וגם ההגדה של פסח פשטה ולבשה צורה ותוכן עם השנים . באחד במאי נערכה עצרת בתי הספר של העמק , שבה התמודדו הקבוצות השונות בספורט ובמשחקים . וכן הלאה . עומק החסר נחשף , למעשה , רק כשהגיע מועד בר המצווה של קבוצת "אלון" - הראשון בביה"ס , הראשון בבית השיטה , והראשון בתחום אחריותו של אריה . תוכנו ומשמעותו של מוע...
אל הספר