דר ‘ אבי בן הרוש , דר ‘ אורי אברך , פרופ ‘ בני פיש תקציר מאז לידת "תינוקת המבחנה “ הראשונה בבריטניה בשנת 1978 הפכה טכנולוגיית ההפריה החוץ-גופית לנפוצה ביותר , וכיום משתמשים בה ברחבי העולם . במשך השנים לא חל שיפור משמעותי בשיעור ההצלחה העולמי של ההפריה החוץ-גופית , אך ההתוויות לטיפול התרבו מאוד : חלקה היחסי בהתוויות אלו של העקרות המכנית , שהייתה ההתוויה העיקרית בעבר , הצטמצם למדי , בעוד שחלקן היחסי של העקרות הבלתי מוסברת , ושל עקרות הגבר גדל מאוד . שליש מההריונות המושגים אובדים עקב הפלות או הריונות מחוץ לרחם . שיעור ההריונות מרובי העוברים ( 20 % ) גבוה באופן משמעותי משיעורם בהריונות המושגים באופן טבעי , ומעלה את שיעור הלידות המוקדמות והתמותה התת לידתית . אין ספק שיעילות הטיפול הוכחה בהתוויות השונות , וכך הוכחה גם בטיחותו . יש עדיין מקום לשיפור התוצאות . תקווה לתוצאות יותר טובות מתבססת על השיפורים המעבדתיים שהוכנסו בשנים האחרונות , וביניהם מצעי תרבית תאים משופרים , ושיטות של הזרקת זרע לביציות . כמו כן , התהליך פתח צוהר , באמצעות ביופסיה של עוברים וטכניקות הנדסה גנטית , לאבחון ולריפוי טרו...
אל הספר