דר ‘ דן לוין , דר ‘ אריאל וייסמן , פרופ ‘ דוד לברן תקציר אי-פריון מוגדר כחוסר יכולת להרות לאחר שנה של קיום יחסי מין בלתי מוגנים . אי-פריון פוגע בכ 15 % –10 % מהזוגות . אי-פריון יכול להיות ראשוני בזוג שלא הצליח להרות לעולם או משני לאחר הריון מוצלח , שהסתיים בלידה , או הריון לא מוצלח . הגורמים לאי-פריון יכולים לנבוע ממקור זכרי או נקבי . הגורמים השכיחים בגברים הם בעיה בתפקוד או בייצור הזרע , ובנשים : בעיה מכנית במערכת הרבייה והיעדר ביוץ . בכ 25 % –10 % מהזוגות הסיבה לאי-פוריות לא ידועה . ב 15 % מהזוגות ישנה יותר מסיבה אחת לאי-פריון . אי-פריון ממקור זכרי יכול לנבוע ממקור קדם אשכי , אשכי או בתר אשכי . בדיקת הזרע הינה הבדיקה החשובה ביותר בהערכת יכולת הפריון הזכרית . היעדר ביוץ או מיעוט ביוץ מהווה גורם שכיח לאי-פריון והסיבה השכיחה ביותר הינה תסמונת השחלות הרב-כיסיות . סיבות נוספות לאי-פריון הן גורם צווארי או השפעות של אנדומטריוזיס . גורמים נוספים היכולים להשפיע על הפריון הם גיל ומשקל האשה , מחלות זיהומיות באגן האשה , מומים או נגעים מולדים או נרכשים באיברי הרבייה , עישון וגורמים סביבתיים נו...
אל הספר