ל כל תנועה שחייל מבצע , קדם הליך תכנון אדיר , שמקורותיו נעוצים היישר בהוראה המקורית שנתן נשיא ארצות-הברית . הנשיא הציב מטרה למפקדי הכוחות , והמפקדים קבעו את משתני המבצע . ההוראות והתוכניות אחר כך מועברות במורד מדרג הסמכות - מאלופים , לאלופי משנה ועד לסרנים . התוכניות יסודיות מאוד ומפרטות את " תוכנית התמרונים" ואת " הוראות פתיחה באש : " מה תעשה כל יחידה , באיזה ציוד היא תשתמש , איך תתפקד אספקת התחמושת , וכן הלאה . הפקודות מתגלגלות עד שהן צוברות די פרטים לשם הנחיית פעולתו של כל חייל בכל רגע נתון . הצבא משקיע בתכנון כמות עצומה של אנרגיה , והתהליכים הללו שוכללו במשך שנים רבות . המערכת מדגימה תקשורת במלוא הדרה . יש רק בעיה אחת : במקרים רבים התוכניות חסרות תועלת . " הביטוי השחוק שאנו משתמשים בו הוא : ' אין תוכנית השורדת את המגע עם האויב , "' אומר אלוף משנה טום קולדיץ , ראש המחלקה למדעי ההתנהגות באקדמיה הצבאית " ווסט פוינט . " " אתה עשוי להתחיל להלחם על פי התוכנית , אבל הבחירה היא של האויב . קורים דברים בלתי צפויים - מזג האוויר משתנה , נכס חיוני נהרס , האויב מגיב בדרך שלא צפית . צבאות רבים נכ...
אל הספר