6. השאלה הנצחית של האובייקטיבי והסובייקטיבי

" עד שאני מצליח להגיע לאחדות המיוחלת אני נאלץ להרוס לא מעט דברים בתוכי , גם אם הם מעניינים כשלעצמם - אומרים לי שזה עבר טרנספורמציה , הזדקק . אינני בטוח בכך לגמרי . לוקח לי זמן מה לזהות את עצמי מחדש בתמונה ; התמונה אינה מראה המשקפת את מה שחוויתי כשיצרתי אותה , אלא אובייקט רב עצמה , חזק ורב הבעה , אובייקט שהינו חדש לי כשם שהוא חדש לכל אחד אחר . כאשר אני מצייר שולחן משיש ירוק ולבסוף נאלץ לציירו באדום - אינני מרוצה לגמרי ; דרושים לי חודשים מספר להכיר בכך שיצרתי אובייקט חדש , שאינו נופל ממה שלא יכולתי לעשות , ואשר יוחלף באובייקט אחר , זהה בטבעו , כאשר אותו אובייקט שנמנעתי מלצייר על כל סממניו החיצוניים ייעלם כלא היה - השאלה הנצחית של האובייקטיבי והסובייקטיבי . " " כאשר ציור גמור , הריהו כרך הנולד , ודרוש לו לאמן עצמו זמן כדי להבין את מעשה ידיו" ( מכתב לפייר מאטיס מ 7 ביוני , 1942 שפורסם ב : First Papers on Surrealism , New York , Coordinating Council of . ( French Relief הצייר מ 00 ק אמיתות ראשוניות " הצייר מספק אמיתות ראשוניות , ולעתים קרובות הצופה מוצא בהן , מבחינה רעיונית , יותר ממה שהיו...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד