" התדע שלאדם יש רק עין אחת המסתכלת ורושמת את הכול , עין העובדת כמו מצלמה מעולה ומייצרת תמונות קטנטנות , ברורות מאוד ; עתה , כשתמונה כזו באמתחתו , חושב בלבו האדם : 'הפעם אני יודע כיצד הדברים נראים במציאות ; ' חושב ולרגע נרגע ; אך אז , אט אט עין אחרת צצה לה , עין בלתי נראית , המייצרת יש מאין תמונה נוספת , הנערמת על גבי התמונה הראשונה . אזי האיש שלנו שרוי במבוכה , מאבק ניטש בין העין הראשונה לבין העין השנייה , הקרב אכזר , ולבסוף העין השנייה נמצאת כשידה על העליונה ; היא שובה את העין הראשונה , וקדימה לעמוד התלייה , בלי טענות ומענות ; כשהיא שולטת במצב , העין השנייה יכולה להמשיך מכאן והלאה את עבודתה , לפתח את התמונה שלה על פי חוקי הראייה הפנימית ; עין זו , שאין בלתה , נמצאת כאן [ ומאטים מצביע על קודקוד ראשו . ( Andre Marchand , "L'Oeil " , Pierrea feu , 1947 ) " [ " כל מה שאנו רואים עובר דרך הרשתית , נרשם בחדר קטן ולאחר מכן מועצם בידי הדמיון . יש למצוא את הגוון בכמות ובאיכות הדרושות כדי להטביע רושם בעין , בחוש הריח וברוח . לאפשר התנסות מלאה בטעמו של צמח היסמין , למשל . למצוא את הכמות המדויקת ו...
אל הספר