2. עדות [מריה לוז] (1952)

" לא אוכל לומר דבר על חוויית המרחב שלי , שטרם ביטאתי בתמונותיי . דבר אינו ברור יותר ממה שאתם יכולים לראות על הקיר הזה : האישה הצעירה שציירתי לפני שלושים שנה ... אותו זר פרחים Bouquet dc ] ... [ flews אותה אישה נמה n ccsn emtormie ] שצוירו רק בשנים האחרונות , ומאחוריך - אותה סקיצה סופית לוויטראד , העשויה מגזרות נייר צבעוני . בשנים שחלפו מאז חדוות החיים - [ u > rr ni de vhre ] הייתי אז בן שלושים וחמש - ועד למגזרת נייר זו ( היום אני בן שמונים ושתיים , ( נשארתי אותו האיש : לא כפי שמבינים זאת חבריי המבקשים בכל מחיר להחמיא לי על המראה הרענן שלי , אלא מפני שכל השנים הללו חיפשתי את אותם דברים , גם אם ביטאתי אותם הלכה למעשה באמצעים שונים . לא הייתה לי כל שאיפה אחרת בשעה שיצרתי את הקפלה . במרחב מוגבל ביותר - שהרי רוחבו חמישה מטרים - ביקשתי לתחום מרחב רוחני , כפי שעשיתי עד אז בתמונות של חצי מטר או מטר , כלומר לתחום מרחב שממדיו אינם מוגבלים בידי עצם קיומם של האובייקטים המיוצגים בו . טעות היא לומר לי שיצרתי מחדש את המרחב על יסור האובייקט בשעה ש'גיליתי' את האובייקט : מימיי לא נטשתי אותו . האובייקט כ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד