ב 1914 כתב מאטיס לשארל קמואן : "עבודתי נמשכת . כבר עשיתי דברים רבים בתמונה שלי . היא בהחלט מגובשת יותר מכפי שהייתה כשראית אותה . ההשוואות שלה עם ציור אחר של סרה , שהשאיל לי פנאון , [ Feneon ] גרמו לי להרהורים רבים . אך כבר חלפו בראשי הרהורים רבים כל כך שנראו לי חשובים מאוד ושעומעמו בידי הרהורים אחרים , מבלי שאראה את אותו אור אשר ייחלתי לו , עד שאינני מתיימר עוד לחשוב על עצמי כעל מי שנחלץ מצרה בקלות כזו כמו לפני עשר שנים , למשל . למרות הכול , זה מתקדם קצת . אני יודע טוב יותר מה אני עושה . אני יודע שסךה הוא ההפך הגמור מצייר רומנטי , ושאני דווקא כן רומנטי , אך עם מנה הגונה של מדעיות , של רציונליזם , מה שמוליד מאבק שבסופו אני יוצא מדי פעם מנצח , אך מחוסר נשימה . [ ... ] ביום שישי יצאתי מברנהיים עם תמונה חדשה של סרה . רפליקה של התמונה הקטנה שראית אצלי , אבל חזקה יותר , ברורה יותר , צבעונית יותר . מלבד זאת , יש לה בחלקה העליון ובחלקה התחתון רצועה של כחול כהה מנוקד בסיגל , המשמש כמסגרת , או , נכון יותר , כאמצעי הבלטה . אני חושב שזו המילה המדויקת . וזה סוד המסגרות הצבועות של סרה . זה מה שנהגו...
אל הספר