6. דיוקנאות (1954)

" דומה כי רישום דיוקן לצורך לימוד הוא דבר שכבר נשכח כיום . אף על פי כן מדובר במקור של עניין בלתי נדלה למי שהתברך בכישרון לכך או למי שפשוט יש בו סקרנות לדבר . יהיה מי שיאמר שדי בדיוקן הפוטוגרפי . לצורך האנתרופומטריה - כן ; לא כן עבור אמן המבקש לרדת לעומק אופיין של פנים מסוימות : רישום הקווים של מודל על הנייר חושף רגשות לא ידועים , לעתים קרובות מאוד אף לאותו אדם שבכישרונו השכיל לגלותם . יש מקרים שבהם אנליזה של מומחה לחכמת הפרצוף היא כמעט הכרחית כדי לנסות לתרגם את הקווים הללו לשפה בהירה , מאחר שהם ממזגים ואוצרים בקרבם דברים רבים שהצייר עצמו אינו מעלה בדעתו בתחילה . הקדמה ל"דיוקנאות" , [ Pomaiis ] אוסף דיוקנאות מאת אנרי מאטיס שיצא לאור ב . ( Editions Andre Sauret , Monte-Carlo ) 1954 136 טכניקה של מדידת גוף אנושי . 137 בעת שצייר את דיוקנו של ז'ורז' בסון ב , 1918 אמר מאטיס למודל שלו : " הייתי רוצה שהדיוקן הזה ידמה לאבותיך ולצאצאיך" ( דברים המצוטטים די נדירים הם הדיוקנאות האמיתיים , כלומר אלה שהאלמנטים המרכיבים אותם , כמו גם הרגשות המובעים בהם , נראים כמי שמקורם במודל . בצעירותי ביקרתי לא ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד