" מכתבך מצא אותי הבוקר מדוכדך , מדוכא לגמרי ; לכן לא יכולתי ליהנות מהמחמאות שלך , כל כמה שהייתה בהם היענות לכמיהותיי . שכן איזו גישה קונוונציונלית משתקת אותי ומונעת אותי מלהביע את עצמי בציור כפי שהייתי רוצה . הרישום שלי והציור שלי מתקיימים באופן נפרד זה מזה . " הרישום שלי נאה לי , מפני שהוא מוסר את מה שאני חש באופי המיוחד של הדברים . אך מוסכמה חדשה מדכאת את הציור שלי , זו של משטחי הכותרת שאולה מהתבטאות של מאטים במכתב לאנררה רובייר [ Rouveyre ] מ 6 באוקטובר . 1941 זו הכותרת שבחרנו להעניק לאוסף הקטעים שאנו מפרסמים מתוך מכתבים שנכתבו לאנשים שונים בין השנים . 1947-1940 קטעים אלה מציינים שלבים אחדים באותו קונפליקט , שיבוא על פתרונו , מבחינת מאטיס , רק עם ג'אז ועם מגזרות הנייר . 112 כבר ב 1905 כתב מאטיס לפול סיניאק : "האם מצאת בתמונתי הרוחצות [ פאר , שלווה ועונג ] התאמה מושלמת בין אופי הרישום לאופי הציור ? בעיניי הם נראים שונים לגמרי זה מזה , ואף סותרים לחלוטין . האחד , הרישום , משועבד לאיכות הפלסטית של הקו או של הנפח , ואילו האחר , הציור , משועבד לאיכות הפלסטית של הצבע" ( מכתב שפורסם בקטל...
אל הספר