בבית־הטבע

לא קבר דומם , לא ציון ולא שם . לא שורת _ מצבות ולא צל עץ עבת . ארונות ןכוכית שקופים , מדפים , מדפים , מדפים . ובסגור של צנצנת שקופה וצוננת סגור ומסגר העבר . מקפל רגלים , שלוב ידים , עיניו עצומות ונמות . פיו הקפוץ כולא זעקה לעולם לא תבקע . וראשו המטה אל כתף , וראשו השמוט ועלף , לאדן עוד דומם לצליל לא לבוא , לא יבוא לעולם .  אל הספר
הקיבוץ המאוחד