אבי ' התזכ י ר את שעת הפריךה ? הךכבת זעה לאט ואתה ממהר לצדה ךמוע מבט ... הרכבת נגךפת , חומקה , בחלון מנפנפת יךי , ואתה נסוג והולך ונשאר יחידי , מלוא תבל - פסים מבהיקים מובילים אך אליך , אבי . נע בין שטי מכתבים ונד חזרה לבבי ... כתבץךןל עוד ברור ונאה , ללא סלסולים וקשוט , כאשר למךתני לכתב אז , בימי הילדות .
אל הספר