בקרים

בבקרים טלולים , תכלים כהזיה , בבקרים טוויים חוטי חלום שטרם פג , נושמים במשק ענפי עצים נדמו ובצפצוף צפור קלת כנפים על הבד ובקריאת שכוי פוךצה דלתות הלב בגיל , באשר , בדוךות עולם פקח עינים ; בבקרים קרירים ודוממים עת במךחק רומזים שבילים צךים ובהירים של גן וחרש , של שןה וכרם ושל גיא , עת רוחות באות וקלילות קוראות לך לטךחב ושתי ידיך צמאות לטף כל פרח וכל ציץ , ואצבעות ןדך כלות הצלול כל שתיל אשר צמא , ועיניך - גחון על ערוגה נושמת ופורחת ; בבקרים שקופים ובהירים כאגדה , עת כל דמך יזעק להיות אחד עם שמש העולה מעבר גבע , עם אבק המתמר אחר פךסת הסוס ועם משב הרוח על ראשי גפנים מהךהרות ודוממות , כפופות ובחךךה מאהילות על אשכלות זיון המעךפל ; עת כל תא קטן בישותך יקךאך לקום ולתוך זה הבקר לנסך את צהךי חייך שוקקים - בהכנעה ראשך הךכן תךכיני ואת פעמי רגליך הכמהות והצמאות לבין אךבעה קירות צךים תשימי . ושם , בתקתוק ךהוט ומחצף של מכונה את חלומך זה הזועק ומתנפח תחרישי , ובמספרים גדולים ואךכים גזרי הבד במר לבך תזללי ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד